כדי להתמודד עם הבעיה, יש להתייחס לכמה מרכיבים הקשורים לניהול זמן:

1. התאמת ציפיות 
כשמדברים על התאמת ציפיות הכוונה היא: כמה זמן אתם וילדיכם חושבים שכדאי להכין שיעורים; האם ניתן להשלים את כל השיעורים באותו יום; האם זה יעיל להכין שיעורים במשך שעות; האם שעות הכנת השיעורים באות על חשבון דברים אחרים?

לאחר שקבעתם מהו פרק הזמן הרצוי, כדאי לבדוק מהי הכמות האפשרית לביצוע בפרק זמן זה. לא תמיד אומדן הילד לגבי כמות שעורי הבית שיספיק להכין בזמן מסוים, תואם את המציאות וההורים יכולים לסייע לו לאמוד זאת.

2. קביעת מטרות
בהתאם לציפיות שקבעתם, התקפות למשך זמן, יש צורך להגדיר מטרות ברורות עם תחילת העבודה. לפעמים כדאי לחזור על המטרות בקול רם, כדי להבטיח שהן ברורות לילד.

3. תכנון

• רצף העבודה הרצוי
  רצוי לבדוק עם הילד ממה הוא רוצה להתחיל וממה נכון יותר להתחיל. האם נכון יותר להתחיל ממה שקשה כל עוד הוא מרוכז או ממה שקל, כדי לסיים הרבה בזמן קצר. ואולי להתחיל ממה שדחוף? כל אחד והדבר הנכון עבורו.

• חלוקה למשימות קצרות
  ההמלצה לגבי ילדים המתקשים בהכנת שיעורי בית או מתוסכלים מאורכה ומורכבותה של המשימה, היא לפרק את המטלות המורכבות והארוכות למשימות קצרות וברורות. עם הניסיון, ההורה ורצוי שגם הילד, יידעו להעריך את גודל המשימה האידיאלית עבורו.

• תכנון הזמן
  במקביל לחלוקה למשימות קטנות, חשוב להציב יעדים של זמן, אחרת הילד עשוי רק לבהות בשיעורי הבית או להיתקע בשאלה הראשונה. בדקו איזה קטע מסוגל הילד לבצע ללא הפסקה – האם זו שאלה אחת, חצי עמוד, עמוד שלם, וכו'.
  
  יחד עם הילד, נסו לבדוק כמה זמן נראה לו שהוא צריך בכדי לענות על השאלה. היכולת שלו להעריך את הזמן הנדרש חשובה במיוחד לצורך תכנון זמן יעיל ומשמעותית ללמידה למבחנים, ביצוע מבחנים ועוד.
  
  את המשימות כדאי לרשום בטוש מחיק על המגנטים הלבנים או הצבעונים של Tick-Task ולהציב אותם בהתאם לזמנים שקבעתם. אם בתחילת השימוש ב - Tick-Task הילד מפריז בהערכת הזמן הנדרש, ניתן לאפשר לו להתנסות בפעם הראשונה על פי ההערכה שלו ולאפשר לו לגלות בעצמו מהו הזמן האמיתי הנדרש לביצוע. ניתן להשתמש בהמחשה של המגנטים להשוואה ולהקצבת הזמן הנדרש לשאלה הבאה.

אם מדובר בילד שאינו יודע עדיין לקרוא שעון, ניתן להתחיל לדבר איתו בהקשר של "עיגולים" ב- Tick-Task במקום בדקות, למשל: "כמה עיגולים ייקח לך לדעתך לענות על השאלה הזו". הדבר מאפשר להמחיש עוד יותר את הזמן החולף, ולבסס את תפיסת הזמן של הילד.

4. הפסקות
אם גיליתם שהילד שלכם זקוק להפסקות בהכנת שיעורי הבית, ניתן להכניס אותן לתוכנית עם ה- Tick-Task. ניתן להגדיר למשל עיגולים גדולים כעבודה ועיגולים קטנים כהפסקה ולסדר אותם בהתאם לזמן שקבעתם.

בזמן ההפסקה רצוי לעשות משהו שונה ומרענן כמו פעילות גופנית או אכילה. כמו כן, רצוי לא להתחיל פעולה ממושכת כמו צפייה בתוכנית טלוויזיה, על מנת לא לעכב את החזרה לעבודה. מומלץ מאוד להתאים צלצול לשעת החזרה, כדי לוודא שהילד ואתם שמים לב לעובדה שנגמר זמן ההפסקה.

5. בקרה
חלק משמעותי מניהול הזמן ומארגון בכלל, קשור ליכולת לבצע בקרה עצמית. ה- Tick-Task מאפשר לילד לבדוק את עצמו לגבי קצב הכנת השיעורים כשהמטרה והתוכנית ברורות מול עיניו והוא יכול לבדוק אם הוא סיים את המשימה בזמן (באמצעו המחוג האדום).

6. סביבה

• התאמת האמצעים
  חשוב להכין את האמצעים הדרושים לצורך הכנת שיעורי הבית מראש. יש לוודא שכל החומר הנדרש אכן מגיע הביתה, שכלי הכתיבה ושאר האמצעים הנדרשים נמצאים בהישג יד ומוכנים לשימוש (חידוד יכול להתבצע בהפסקה, אבל לא כדאי שיגרום לחוסר עמידה בזמן שהוקצב למשימה).

• התאמת הגירויים
  התאמת הסביבה לצורך הכנה יעילה של שיעורי הבית, דורשת גם התאמה של הגירויים בסביבה. כדאי למשל, לא להכין שיעורים כשהטלוויזיה דולקת או כאשר האחים הקטנים בסביבת הילד. רצוי שכל ילד ילמד איך הכי קל לו ללמוד – האם האזנה למוסיקה למשל, תומכת או פוגעת ביכולתו להתרכז; האם הוא צריך לעמוד, לשבת זקוף ליד השולחן או בכלל לשכב על השטיח, בכדי להפיק את המקסימום מהזמן שנקבע; האם להתעסק עם משהו ביד או "לנשנש" אוכל, זה משהו יעיל עבורו.

7. תיווך
כפי שיש צורך להתאים מידת הגירויים בסביבה, כך יש צורך להתאים גם את מידת התיווך שניתן לילד. מידה זו יכולה להשתנות מפעם לפעם או מתחילת השעה לסופה. ישנם מקרים בהם יהיה צורך בליווי צמוד וסיוע ברמות שונות בהכנת שיעורי הבית, וישנם מקרים בהם התיווך יהיה מינימאלי. התיווך יכול להינתן גם רק בהתחלה, עם קביעת המטרות והתכנון ובסיום - עם הבקרה. גם כאן צריך למצוא מה הכי נכון לילד ולהורה ומה ישיג את המטרות בצורה הטובה ביותר.

לסיום, הכנת שיעורי בית יכולה להיות משימה קשה ולפעמים מסוייטת.. אך ניתן להפוך אותה למשימה אפשרית ואף מתגמלת.